החלטה בתיק פר"ק 16956-09-11

מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין חברת  G.Feron- E.De Clebsattelשהיא חברה זרה שפעלה עבור אגרסקו בצרפת (להלן: "המבקשת") לבין מפרקיה של חברת אגרסקו בע"מ. זאת בגין מעמדם של כספים מסוימים המוחזקים לטובת המבקשת על ידי חברת א.מ.א סוכנויות ים מאוחדות בע"מ (להלן: "המשיבה 1") ששימשה כמוביל ימי. המחלוקת נסבה אודות השאלה מיהו החייב הניצב מול המבקשת וכפועל יוצא מכך האם ניתן לשחרר את הסכום בעין או שמא מדובר בחוב עבר שבגינו יש להגיש תביעת חוב.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ניתנת החלטתי זו.

עניין לנו במצב בו השתמשה חברת אגרסקו הן במבקשת והן במשיבה 1 כשתי חוליות בשרשרת ההפצה של מוצריה, זאת כאשר עד למרץ 2011 המשיבה 1 ניהלה את ההובלה הימית והמבקשת את שירותי הנמל וההובלות בצרפת. המשיבה 1 היא זו שהייתה מתחשבנת עם המבקשת ומשלמת לה את המגיע לה. ממרץ 2011 ועד קריסתה של אגרסקו והיקלעותה להקפאת הליכים מספר חודשים לאחר מכן, אין חולק כי נעשה שינוי ביחסי העבודה כאשר אגרסקו דחקה למעשה את המשיבה 1 מניהול רוב ההתחשבנויות ואי לכך נוצרו יחסים ישירים בין אגרסקו למבקשת.

אלא מאי? המבקשת אינה כופרת בכך כי כל הכספים המגיעים לה מתקופה זו דרך אגרסקו הינם במעמד של חובות עבר שיש להגיש בגינם הוכחת חוב. זאת מתוך הבנה כי המצב המשפטי בכל הנוגע להובלה הימית אכן השתנה ממרץ 2011 ואילך . אולם לב טענותיה של המבקשת בבקשה זו וחוששני לצערי כי הדברים לא זכו להתייחסות מספקת מצד המפרקים, הינם כי לצד עסקי ההובלה הימית נשוא הסחורות של אגרסקו הרי שהמבקשת ומשיבה 1 ניצלו את אותה "פלטפורמה" בכדי להתקשר בעניין סחורות אחרות אשר אינן נוגעות לאגרסקו.

כאמור, עולה השאלה מהו דין הכספים אשר "התגלגלו" בין המבקשת לבין המשיבה 1  בגין הובלת סחורות או מתן שירותים שאינם קשורים לסחורות של אגרסקו. עד למרץ 2011 הרי שהעניין ברור לחלוטין. המשיבה 1 ממילא ניהלה את ההובלה הימית ואי לכך אין לאגרסקו כל זכות ישירה בדמי העסקים הנפרדים שנוהלו בין המבקשת למשיבה 1, לכל היותר הרי שיכולה הייתה אגרסקו להעלות בנסיבות מסוימות טענה מסוימת של עשיית עושר שלא הועלתה ואין כל מקום לדון בה.

אלא שהמחלוקת שבפני עוסקת בתקופה שלאחר מרץ 2011. אודה כי חלק מון התמונה בעניין זה נותר לא ברור די צורכו. כל הצדדים מסכימים כי בשלב זה אגרסקו הפכה למנהלת ההובלה הימית ודחקה את המשיבה 1 לתפקיד משני יותר שאינו כולל עוד שימוש "כצינור" בין אגרסקו לבין המבקשת. יוצא כי אם המשיבה 1 הוסיפה לנהל עסקים צדדיים עם המבקשת בסחורות, שאינן שייכות לאגרסקו הרי שאת המשיבה 1 לכאורה היא זו שעשתה שימוש בקו של אגרסקו לשם אותם עסקים.

מהי אם כן השלכת השינוי על חלוקת זכויות הקניין בין הצדדים? משלא טענו המפרקים טענות ממשיות בעניין אותם "עסקים צדדים" ולא הכחישו את קיומן, הרי שאף אם המשיבה 1 ניצלה לתועלתה את השימוש בקו של אגרסקו, ספק גדול בעייני אם יש בכך כדי להעביר לאגרסקו את הקניין בסחורות שלא היו שלה מלכתחילה . לכל היותר אגרסקו זכאית לבקש שכר בדרך כזו או אחרת בגין השימוש של המשיבה 1 באותה פלטפורמה (ואין אני קובעת דבר בשאלה זו). במצב דברים זה הרי לכאורה דווקא אגרסקו היא זו שמחזיקה בזכות אובליגטורית כזו או אחרת מול המשיבה 1 ואך ברור הוא כי אין לבלבל בין זכות שכזו לבין זכות קניינית, קל וחומר אם יכולה אגרסקו "לרשת" את המשיבה 1 כמדיין בלעדי מול המבקשת ובכך לשנות את מעמד החיוב למעמד של חוב עבר.

אדגיש, כי המבקשת הבהירה חזור והבהר כי אין לה טענות בגין חיובים שמקורם בסחורות של אגרסקו עצמה והיא מכירה בכך כי חיובים אלו דינם להתברר במסגרת תביעת חוב . יוצא כי הבקשה והכרעתי זו שניתנה במסגרתה, מוגבלות אך ורק לחיובים בגין אותם שירותים וסחורות שמקורם אינו באגרסקו. אי לכך, מן הראוי ומן הצדק כי המפרקים יתכבדו ויכירו בהבחנה זו. הכול כאמור בהחלטה דלעיל.

סוף דבר, בכפוף לאמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה באורח עקרוני ומורה למפרקים לפעול בהתאם להחלטתי זו. בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות

ניתנה היום,  כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: